La misión de los profetas en citas bíblicas

Este material fue recopilado por Sebastián Grimberg para la capacitación al tzevet de madrijim de Bialik y de BarKojba de cara al campamento de verano 2007, cuyo eje temático será Neviím (Profetas) y su legado ético.

- Llamar a la Teshuvá y reflexión (Amos 5, 13-15)

"לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא: דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן ידוד אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם: שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ידוד אלהי צבאות שארית יוסף:"

“Por consiguiente el que es prudente guarda silencio en este tiempo, porque es un tiempo malo. Busquen el bien y no el mal, para que puedan vivir (…) Odien el mal y amen el bien, y hagan justicia en la puerta. Quizás el Eterno, Dios de los ejércitos, conceda Su gracia al resto de Iosef”.


- Poner en tela de juicio los modelos sociales (Ieshaiahu (Isaías) 58,3-7)

"למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו חפץ וכל עצביכם תנגשו: הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם: הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון לידוד: הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו: הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם:"


“¿Para qué hemos ayunado si Tú no nos ves? ¿Para qué hemos afligido nuestra alma, si Tú no Te enteras de ello?”, decís. Pero he aquí que en el día de ayuno se van tras sus negocios y trabajos. Ayunan para reñir y discutir, y herir con el puño de la maldad (…) ¿Es este el ayuno que Yo he escogido? ¿Es así el día para que un hombre aflija su alma? (…) ¿A esto llaman ayuno, día grato para D’s? No es éste el ayuno que yo he escogido para soltar las ligaduras de la maldad, para librar a los oprimidos y para que rompan todo yugo. Es para compartir tu pan con el hambriento, y para que traigas a los pobres que rechazaste en tu casa, y para que, cuando veas al desnudo, le cubras de ropas, y para que no te ocultes de tu propia carne”.


- Advertir consecuencias positivas del buen comport. (Ieshaiahu (Isaías) 58,8-10)

"אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ידוד יאספך: אז תקרא וידוד יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און: ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים:"

(Continuación de la cita anterior…) “Entoces brillará tu luz como la mañana, y brotará rápidamente el remedio de tu mal, e irá tu justicia delante de ti, y la gloria del Eterno será tu retaguardia. Y llamarás y D’s te responderás. Clamarás y Él te contestará: “Aquí estoy”. Si sacas de en medio de ti el dedo amenazador y las palabras arrogantes, y si abres tu alma a los hambrientos y satisfaces al alma afligida, tu luz se levantará como las tinieblas y tu melancolía será como el mediodía”.


- Advertir consecuencias negativas del mal comportamiento (Iejezkel (Ezequiel) 7,5-8)

"כה אמר אדני ידוד רעה אחת רעה הנה באה: קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה: באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים: עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך:"

Así dice D’s el Eterno: “He aquí que viene un mal, un mal singular. Un fin ha venido. El fin ha llegado: se despierta contra ti. He aquí que viene. Te ha llegado el turno, morador de la tierra. Ha llegado el tiempo (…) Dentro de poco tiempo derramaré Mi ira sobre ti, y descargaré Mi cólera sobre ti, y te juzgaré conforme a tus caminos, y haré recaer sobre ti todas tus abominaciones”.


- Buscar el bien de la gente (Ioná (Jonás) 4,5-11)

(El pasaje transcripto tiene lugar en el momento en que Ioná, enojado con D’s porque no destruyó la ciudad de Nínive dado el arrepentimiento de su población, se sienta a descansar)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר: וימן ידוד אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה: וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש: ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי: ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות: ויאמר ידוד אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד: ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה:"

“Y salió Ioná de la ciudad y se sentó al oriente, donde se hizo una enramada, y se sentó debajo de ella en la sombra, hasta que viera lo que sucedería con la ciudad. Y D’s hizo aparecer un árbol de ricino, que hizo sombra sobre la cabeza de Ioná, para librarle de su mal. Y Ioná quedó muy contento con el árbol. Pero al alba del día siguiente D’s hizo aparecer un gusano que hirió al árbol, el cual se marchitó. Y ocurrió, cuando subió el sol, que D’s hizo venir un fuerte viento del oriente, y el sol castigó la cabeza de Ioná, al punto de que, desfalleciente, quiso morir (…) Entonces le dijo D’s a Ioná: “Tuviste piedad del árbol, para el cual no trabajaste ni lo hiciste crecer, que surgió en una noche y se consumió en otra. ¿No debo yo entonces tener piedad de Nínive, esa gran ciudad, donde hay más de ciento veinte mil personas que no pueden discernir entre la mano derecha y la izquierda?”


- Educar en forma paternal en el camino de la libertad (Oshea 11,1-5)

"כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני: קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון: ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים: בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל: לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב:"

“Cuando el pueblo de Israel era joven Yo le amaba, y al sacarle de Egipto le llamaba “Hijo Mío”. Pero cuanto más los llamaban (Mis Profetas), más se alejaban de ellos. Sacrificaban para los ídolos, y ofrecían holocaustos a imágenes esculpidas. Y yo les enseñé a la tribu de Efraim a caminar, tomándoles de la mano, pero ellos no reconocían que Yo les daba salud (…). Israel no ha de volver a la tierra de Egipto, pero el asirio será ahora su rey porque se negaron a retornar a Mí”.


- Ir en contra de la corriente de ser necesario (Irmiahu (Jeremías) 43,1-2)
"ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל כל העם את כל דברי ידוד אלהיהם אשר שלחו ידוד אלהיהם אליהם את כל הדברים האלה: ויאמר עזריה בן הושעיה ויוחנן בן קרח וכל האנשים הזדים אמרים אל ירמיהו שקר אתה מדבר לא שלחך ידוד אלהינו לאמר לא תבאו מצרים לגור שם:"

“Y aconteció cuando Irmiahu terminó de decir a todo el pueblo todas las palabras de D’s, con las que el Eterno le había enviado a ellos, hablaron Azariá hijo de Hoshaiá y Iojanán hijo de Carea, y todos los hombres arrogantes, diciéndole a Irmiahu: “Dices mentiras, el Eterno nuestro Dios no te ha enviado para decir (…)”.


- Desafiar a la autoridad de ser necesario (Irmiahu (Jeremías) 38,4-6)

"ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם לדבר אליהם כדברים האלה כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה כי אם לרעה: ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם כי אין המלך יוכל אתכם דבר: ויקחו את ירמיהו וישלכו אתו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את ירמיהו בחבלים ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט:"

“Entonces le dijeron los príncipes al Rey de Babilonia: “Te rogamos que este hombre (Irmiahu) sea ejecutado, porque debilita las manos de los hombres de guerra que quedan en la ciudad (…) Agarraron pues a Irmiahu y lo arrojaron en el pozo (…) e Irmiahu se hundía en el barro”.


- Servir de líder para dar fuerza al pueblo en momentos difíciles (Yoel (Joel) 4,9-10)

"קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה: כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני:"

Proclamen esto entre las naciones. Prepárense para la guerra. Levanten a los valientes. Acérquense todos los hombres de guerra y suban. Forjen vuestras rejas de arado en espadas, y vuestras hoces en lanzas. Diga el débil: “Soy fuerte”.